<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פל"ט</h1>
<h2>דף לה.</h2>
לא מצאו אמר ליה אחר שאינו נאמן על המעשרות מעושרין הם אוכל על פיו, קיימא לן אין אדם חוטא ולא לו. וכן פסק הר"ם פי"ב (הי"ז ממעשר) חשוד שהעיד על של אחרים נאמן חזקה אין אדם חוטא ולא לו. וכן נמי הלכות שמיטה פ"ח (הי"ז), והקשה על זה הראב"ד (בהשגות בהלכות מעשר) מההיא (פ"ד מ"ו) דהנכנס לעיר ואמר מי כאן מעשר ואמר ליה אחד, איש פלוני, נאמן. ומקשינן בגמרא (פ"ד ה"ה) ועד אחד נאמן, אמר רבי יוחנן קל הוא שהקלו באכסנאי מפני חיי נפש. ועוד דרבי מאיר סבירא ליה החשוד על דבר לא דנו ולא מעידו, וסתם לן תנא כרבי מאיר. ודרבי מאיר הוא בפרק כל פסולי המקודשין (בכורות ל"ה א'), והסתמא היא פ' עד כמה (שם ל' א') כתב על זה הר"ם (בפי' המשנה) החשוד במילי דרבנן אין ראוי לחשוד אותו במילי דאוריתא אבל אם נחשד על טומאה דאוריתא הרי הוא גם כן חשוד על שביעית ומעשרות דאוריתא. ומה שאמר שם זה הכלל החשוד על דבר ענינו שהחשוד על שום דבר בין מדרבנן בין מדאוריתא הרי הוא חשוד על איסור אחר שהוא כמוהו בשום צד מהצדדים. ומיהו בתוספתא שאפילו בשלו נאמן כמו שתראה מההיא דכשם שאימת שבת על עם הארץ. עוד שהרי מטעם אין אדם חוטא ולא לו הוא שהכשרנו רועה בהמות דלאו דידיה (ב"מ ה' ב'). ורבינו האיי גאון כתב שער שמיני כל מי שהוא חשוד למכור דברים האסורים שאם נחשד בכך אסור ליקח מכל מה שקנה בעולם אם יש באותו קנין שום חשד מאותו דבר האסור, כדגרסינן (בכורות כ"ט ב') החשוד על הבכורות אין לוקחין ממנו אפילו בשר צביים ולא עורות שאינן עבודים ואין לוקחין ממנו צמר מצובע אבל לוקחין ממנו טווי וארוג ובגדים. החשוד להיות מוכר תרומה לשום חולין אין לוקחין ממנו אפילו מים ומלח דברי רבי יהודה, רבי שמעון אומר כל שיש לו זיקת תרומה ומעשר אין לוקחין ממנו, ע"כ. ומיהו אף על פי שהעדות הוא לזולתו אינו מועיל בחול אלא בשבת לחוד.
